היי אדר,
אתמול ירדו לי דמעות של אושר.
הרבה זמן הסתובבתי עם תחושה שאני לא מוערך וזה תסכל אותי.
בעקבות התהליך הרגשתי מספיק בנוח לפתוח את זה בשיחה עם אמא שלי,
והשיחה הייתה כל כך טובה שהיא אפילו החמיאה לי.
הבוקר הגעתי למשרד ועשיתי שיחה פתוחה עם המנהלת שלי.
הצלחתי לקחת אחריות במקום להאשים, התחלתי להבין דפוסים ישנים,
ולשחרר מתח שהיה מיותר.
אני מרגיש שמשהו מתחיל לזוז,
ושמח מאוד על התהליך שאנחנו עוברים
לירון (שם משפחה לא אושר לשתף)
מתכנת בחברה לפיתוח משחקי מחשב